[Avodah] Bishul achar shelo bederekh bishul

[Daniel Eidensohn]

R' Micha Berger wrote:
> We both agreed that it would be interesting to hear what the chevrah
> thinks, particularly RDE's opinion of how the IM is being read. So,
> even though this chaver is reluctant to put his name on halachic
> guesswork in public, I got his permission to post on list.
>
>
>   
There are several places in the Igros Moshe which might be helpful

O.H. II #85 page 276; O.H. IV #74.7 page 135; OH.IV #74.18 page 137
 *שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן פה*

בעלים של טיי שנתייבשו על האש אם נחשבו כמבושלים כ"ז מנחם אב תשכ"א. מע"כ 
ידידי הנכבד מו"ה ר' שמעון שראן שליט"א.

הנה העלים של טיי אף שמתייבשים על האש פשוט שאינם בדין מבושלים לומר שאין 
בשול אחר בשול ויהיה מותר לערות עליהם מכלי ראשון דהא הנידון הוא רק שאולי 
יתחשב כמו דבר שנאפה ונצלה שיש בשול אחריהם כמפורש בסימן שי"ח סעיף ה', ורק 
מה שנתבשל במים אין בו משום בשול. ואף הרמ"א שהביא שם שיש מקילין אפילו 
בכלי ראשון דסברי דאין בשול אחר אפיה כדאיתא במג"א סק"כ, מ"מ הא מסיק דנהגו 
לאסור אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו. אבל מסתבר שהעלים אין להחשיבם 
גם כנאפים וניצלים בזה שנתייבשו ע"י האש דהיבשות אין זה אפיה וצלי דענין 
אפיה ובשול וצלי הוא שיעשה זה שינוי בהדבר. וראיה לזה משבת דף מ' שאיכא מ"ד 
דסובר דשמן אף שהיד סולדת בו אין בו משום בשול, והרי כיון שהיד סולדת בו 
הרי נתחמם שיעור הבשול ומה לנו יותר אלא הוא משום דאין החמום לבד ענין 
הבשול אלא כשהחמום עושה איזה שינוי בהדבר וסובר מ"ד ההוא דבשמן לא נעשה 
כלום ע"י החמום ולכן אין בו משום בשול, ומ"ד דיש בו משום בשול לא פליג על 
זה אלא שסובר דהוא עושה איזה שינוי. ומזה יש למילף גם להתייבשות ע"י האור 
שאם זה לא עשה שינוי בהדבר אין ההתייבשות עצמו בשול וזה הרי אנן לא נוכל 
לידע זה. ואף שברמב"ם פ"ט משבת ה"ו איתא שלרכך דבר קשה ולהקשות גוף רך חייב 
משום מבשל הוא משום דזהו השינוי אבל יבוש בעלמא אין זה הקשאת גוף רך דאף 
לאחר ההתייבשות אינו דבר קשה ולכן כיון שלא ידעינן שינוי בו עי"ז לא ידעינן 
אם הוא בשול ואין להתיר לבשלם אח"כ, ואף בכלי שני יש לאסור דאולי מתבשלין 
גם בכלי שני. ולכן יש לתקן הטיי מע"ש לגמרי כדאיתא במ"ב /סי' שי"ח/ ס"ק ל"ט 
עיי"ש. ידידו, משה פיינשטיין. שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד
 
*
*
*שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד *


(ז) אוכל שרובו יבש ומיעוטו לח האם יש להחמיר שיש בו בישול אחר בישול אם 
נצטנן לגמרי.

תשובה: הנה לא מובן חלוק בין רוב לח למיעוט לח מאחר דמיעוט הלח יתבשל כשהוא 
צונן, אשר על כן הוא הכרח לפרש כמשמעות הפמ"ג בסימן רנ"ג במשב"ז סקי"ג 
דברוב הוא מצטמק ויפה לו ובמיעוט הוא מצטמק ורע לו, שלכן יש לאסור כיון 
דרבים פליגי על הרמ"א /או"ח/ סימן שי"ח סעיף ד' דכ' דדווקא במצטמק ויפה לו 
יש בישול אחר בישול.

אבל בא"א רנ"ג ס"ק מ"א במערה מים מכלי ראשון על טיי וקאווע /תה וקפה/ שעירו 
עליהם מע"ש =מערב שבת= שכבר נתבשלו ליבש אין בו בשול אחר בשול ואף שנשאר 
קצת מים קרים הולכין אחר הרוב, הרי סובר דגם מצד לח ויבש הולכין אחר הרוב, 
ובסימן רנ"ט במש"ס סק"ג כתב להוכיח מכ"ש דהולכין אחר הרוב בדבר לח ויבש, 
שגם לענין מצטמק ויפה לו ומצטמק ורע לו כשהן יחד בקדרה הולכין אחר הרוב, 
שא"כ אינו כהמשמעות בפמ"ג דלעיל ומתיר במיעוט לח, ואולי הוא מטעם דמעצם 
הדין גם בלח אין בשול אחר בשול, שלכן אין דין זה ברור ומהראוי להחמיר. 
ובשעת הדחק הגדול אולי יש להתיר

*שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד *

(יח) האם מותר ליתן בצלים או לימונים בכלי שני כתבלין.

תשובה: בצלים מפורש בעה"ש סעיף מ"ד דהוא כתבלין שמותר בכלי שני, והט"ז ס"ק 
י"ד אוסר בבצלים אבל ראייתו ממה שמתמתקין ממרירותם אינה ראיה כדכתב בעה"ש 
שהוא מפני הרוטב והשומן ולמה שכתבתי לעיל ס"ק ט"ו בכלל אין ראיה מזה. אך 
אולי אין בצלים בכלל תבלין דהא חייבין במעשרות ועיין בתוס' נדה דף נ' ע"א 
ד"ה כל שחייב דשומין ובצלים הוא נמי תבלין ואף שראויין לאכילה בפני עצמן 
ולכן חייבים במעשר עבידן נמי לטעמא, וג"כ אפשר שתבלין דמתני' דשבת איירי 
כשהוא תבלין לטעמא לבד ולא בצלים ושומים הראוין לאכילה ולכן יש להחמיר 
כהט"ז אבל לא מטעמיה, אלא משום דיש דברים שמתבשלין בכלי שני ולא ידוע לנו, 
אבל בכלי שלישי מותר. ולימונים יש לאסור בכלי שני ומותר בכלי שלישי.

ועל קאפע /קפה/ אינו מבושל וכן קאקאו שאין נאכלין והוא רק לתבלין לכאורה הם 
ודאי בכלל סתם תבלין וא"כ מפורש במתני' שבכלי שני אינם מתבשלין ומותר ליתן 
לכתחלה, ותמוה על מה שעה"ש מחמיר בכלי שני וגם בכלי שלישי לדעתו, וכן משמע 
ממ"ב ס"ק ל"ט שאוסר גם קאווי /קפה/ שהוא קפה בכלי שני מטעם דיש דברים 
המתבשלים בכלי שני הא בתבלין מפורש שאין מתבשלין בכלי שני. בשלמא בעלי טיי 
אפשר לא נחשבו בכלל תבלין דהם לא ניתנו לטעמא אלא למראה ואינם בכלל תבלין 
שבמתני' ושייך לאיסתפוקי בהו אבל קפה וקאקאו שהן תבלין בודאי הרי הם בכלל 
תבלין שבמתני' וליכא ספק וצ"ע. ולמעשה צריך עכ"פ להחמיר בכלי שני ומותר 
בכלי שלישי.

.

-------------- next part --------------
An HTML attachment was scrubbed...
URL: <http://lists.aishdas.org/pipermail/avodah-aishdas.org/attachments/20070828/6d52ce83/attachment-0002.htm>