[Avodah] Chiyuv l'kabel gerim

[Daniel Eidensohn]

There are in fact several sources that there is a mitzva to convert 
non-Jews. The Zohar HaRakiya (#40) who views it as a subset of Ahavas 
hager and R' Yitzchok Barcelona. Rav Perlow discusses these in his 
commentary on Rav Saadia Gaon's Sefer HaMitzvos (page 294-295) in which 
he asserts that it is  a subset of Ahavas HaShem.

There is an analysis of these views by Rav Menashe Klein (Mishneh 
Halachos (16:92). He rejects these views and assets that in fact that 
the mitzva is for the non-Jew to convert and we are commanded to assist 
him with his mitzva. This is also supported by Yevamos (48b)

*Yevamos[1] <#_ftn1>(48b): *R’ Chanaiah son of Rabban Gamliel said: Why 
are converts in the present time oppressed and suffering? It is because 
they hadn’t fulfilled the Seven Mitzvos of Noach [before conversion - 
Rashi]. R’ Yose disagreed noting that one who converts is like a new 
born child [and thus is not punished for his past – Rashi]. So then why 
are they suffering? It is because they are not as knowledgeable of the 
details of mitzva observance as are those who are born Jewish. Abba 
Chanan said in the name of R’ Eleazar that they suffer because they do 
not do mitzvos out of love but from fear [of divine punishment – Rashi]. 
Other’s say because they delayed their conversion. R’ Abahu or R’ 
Chanina said what verse supports this understanding? Ruth (2:12) praised 
Ruth, “You came [quickly and didn’t delay - Rashi] to take refuge under 
His wings.” 


------------------------------------------------------------------------

[1] <#_ftnref1>  *יבמות (מח:):* תניא, רבי חנניא בנו של רבן גמליאל אומר: 
מפני מה גרים בזמן הזה מעונין, ויסורין באין עליהן? מפני שלא קיימו שבע 
מצות בני נח; רבי יוסי אומר: גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אלא מפני מה 
מעונין? לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל; אבא חנן אומר משום ר' אלעזר: 
לפי שאין עושין מאהבה אלא מיראה; אחרים אומרים: מפני ששהו עצמם להכנס תחת 
כנפי השכינה. אמר ר' אבהו, ואיתימא ר' חנינא: מאי קראה? (רות ב:יב) ישלם ה' 
פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו.



*Mishneh Halachos[1] <#_ftn1>(16:92): Is it a mitzva to accept 
converts?… *In the sefer  Knesses Yechezkeil (#59) the question is 
raised whether beis din has a mitzva to accept converts?  A certain 
talmid chachom is quoted as citing Yevamos (47b): “If the non-Jew 
accepts all the obligations he is immediately circumcised because 
mitzvos are not to be delayed.” He asks what is this mitzva? Where are 
we commanded to accept converts? The author of Knesses Yechezkeil brings 
a dispute amongst poskim was to whether beis din has a mitzva to convert 
gerim. He notes that the Raavad(Baalei HaNefesh Shaar Hatevila) states 
that beis din is commanded to convert gerim and that this mitzva is 
based on the fact that Avraham made converts. Bereishis (12:5): The soul 
that they made in Charan” is understood by our Sages as saying that 
Avraham converted the men and Sarah converted the women. That is why the 
beracha is “and commanded us.” This is also the view of the Rashbatz in 
Zohar HaRakiya (#28) who learns the mitzva from the gemora in Yevamos 
(47b) which was previously cited. The author of Knesses Yechezkeil notes 
that there in no basis for in the Raavad that there is a mitzva to 
accept converts but cites the Sifre concerning the mitzva of loving G‑d 
which seem to be similar to the Raavad… I have additional questions. 1) 
If in fact this mitzva is learned from the mitzva of loving G‑d it shold 
be included in that mitzva which is one of the constant mitzvos. See 
Rambam (Sefer HaMitzvos #3) where he in fact cites the Sifre that it 
means to be  like Avraham who brought people to recognize G‑d… However 
the Rambam does not in fact state that love of G‑d means to convert 
non‑Jews to Judaism. 2) We don’t learn the obligation of any mitzvos 
from what happened prior to the Giving of the Torah as is explicity 
stated in the Rambam (Commentary to Mishna Chullin 7:6) and other 
places. Even the mitzva of mila or gid hanasha that we observe is not 
because Avraham or Yaakov and his sons were commanded to keep them but 
only because the mitzvos received from Moshe. That is the only reason 
why we say a beracha “Who has sanctified us with His mitzvos and 
commanded us concerning the mitzvos.” There is no mention anywhere of 
the name Avraham. This is also true for the mitzva of mila. However 
there is in fact an additional beracha of “brining him into the covenant 
of Avraham” but this is for the covevenant not for the mitzva of mila. 
The bris and the mila are two separate things…  Also concerning the view 
of the Zohar HaRakia (#28) that Yevamos (47b) indicates that accepting 
converts is a mitzva for the beis din because it says “one should not 
delay the mitzva.” In my humble opinion I would offer an alternative 
understanding. The mitzva referred to in the gemora is not the mitzva 
for beis din to convert the ger but rather there is a mitzva for the ger 
to be converted and he shouldn’t delay the conversion. In such a case we 
have a mitzva not to delay him and thereby causing a delay in his mitzva 
of conversion. Granted that this is not a mitzva obliging us to convert 
him but we can say that since he is not able to convert himself it is 
necessary to assist him in his conversion. Since it requires a court of 
3 judges and he wants to convert and not delay the conversion we are 
commanded to assist him so that he doesn’t delay his mitzva – however 
this is not a commandment on the beis din itself. 

------------------------------------------------------------------------

[1] <#_ftnref1>  *משנה הלכות (טז:צב):* אי יש מצוה לקבל גרים  -אחדשכת"ר 
בידידות נאמנה וכו'. בספרו כנסת יחזקאל נפל גורלי בהא שמעתתא (בסי' נ"ט) אם 
יש מצוה על ב"ד ישראל לקבל גרים, והביא שם קושית ת"ח א' הא דאמרינן בגמ' 
(יבמות מז:) קיבל מלין אותו מיד משום דשהויי מצוה לא משהינן, ותמה איזה 
מצוה יש בכך והיכן צונו לקבל גרים, ומעכ"ג שליט"א הביא מחלוקת הפוסקים אי 
איכא מצוה על הב"ד לגייר גרים, דעת רבינו הגדול הראב"ד בספר בעלי הנפש סוף 
שער הטבילה דב"ד נצטוו לגייר את הגרים והוא מצוה וסמכה אהא דאברהם אבינו 
ואת הנפש אשר עשו בחרן [בראשית יב:ה], אברהם גייר אנשים ושרה מגיירת נשים, 
ולכן מברכין וצונו, וכן דעת הרשב"ץ בזוהר הרקיע על המצות אות כ"ח ויליף לה 
מהא דשהויי מצוה לא משהינן, ומע"כ בחכמתו הקשה להראב"ד דאין שם רמז שיש 
מצוה לקבל גרים, וציין לספרי ואתחנן על הפסוק ואהבת את ה' אלקיך אהבהו על 
כל הבריות ואמרו שם כלשון הראב"ד ז"ל. ויפה העיר מאד.

אלא מלבד מה שהקשה מעכ"ת הוספתי להקשות חדא דא"כ הו"ל לחשבו במצות אהבת ה' 
שהוא מן המצות התמידיות, ועיין רמב"ם בספר המצוות מצוה ג' הוא שצונו 
באהבתו, והביא לשון ספרי ואהבת וגו' אהבהו על הבריות כאברהם אביך שנאמר 
[בראשית יב:ה] ואת הנפש אשר עשו בחרן וכו', אבל לא זכר כלל שזה ענין גם 
לגייר עכו"ם, והשנית שהרי כל המצוות כולן שאנו מקיימין אין למדין מקודם מ"ת 
כמ"ש הרמב"ם (פיה"מ חולין ז:ו) ועוד, ואפילו מצות מילה או גיד הנשה שאנו 
מקיימין אינו בשביל שנצטווה בזה א"א או יעקב אבינו ובניו אחריו אלא מפי 
קבלת משה רבינו, ולכן אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות ולא נזכר 
בשום מקום שם אברהם, וגם בברכת מילה לא מברכין רק על במצותיו וכו' אלא 
שתקנו עוד ברכה להכניסו וזה בבריתו של אברהם אבינו ולא במילתו והם שני 
דברים והארכתי בזה במקום אחר...

גם מ"ש בזהר הרקיע סקכ"ח דמגמ' יבמות הנ"ל ילפינן מצות קבלת גרים לב"ד משום 
דאשהויי מצוה לא משהינן ומשמע דמצוה היא, ולפענ"ד לולי דמסתפינא יש לומר 
דהאי מצוה דלא משהינן הוא המצוה על הגר שרוצה להתגייר ואינו רוצה להשהות 
עצמו מלהתגייר. הנה בכה"ג מצוה עלינו שלא להשהותו ולעשותו משהה מצוה שלו, 
 והגם שאין זה מצוה עלינו לגיירו נוכל לומר כיון דלא יכול בעצמו להתגייר 
צריכין לסייעו בגיורו. דבעי שלשה והוא רוצה להתגייר ולא להשהות אנן נצטוינו 
לעוזרו שלא ישהה מצותו אבל אין זה ציוו על הב"ד.

 ויש להביא ראיה לזה מגמ' שם בסמוך מפני מה גרים בזמן הזה מעונין אחרים 
אומרים מפני ששהו עצמם להכנס תחת כנפי השכינה אמר ר' אבוהו ואי תימא ר' 
חנינא מאי קראה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלקי ישראל אשר באת 
לחסות וגו', ופרש"י אשר באת, שמיהרת ולא איחרת ע"כ. וא"כ גר הממהר להתגייר 
הוא משובח, ולכן י"ל דזה הכוונה שהויי מצוה לא משהינן ולכן צריך לגיירו 
מיד, אבל אין ראי' דהוא מצות הב"ד לגייר.

 

ומה מיושב בזה שיטת המפרשים עיין תוס' ור"ן שם שפי' דמה דגר צריך שלשה 
היינו רק לקבלת המצות ולא לטבילה, וטבילה בדיעבד אפי' בינו לבין עצמו, וא"כ 
שפיר אמרי' אשהויי מצוה לא משהינן שהרי השלשה דבעינן בגיירות לא בעינן רק 
לכתחילה ובדיעבד סגי בלי שלשה אפי' בינו לבין עצמו, והוא ילך ויטבול מיד או 
ימול מיד שתרוייהו אפשר בלי ב"ד אלא קבלת המצות שצריך ב"ד ואין זה עצם 
הגירות אלא דין בגירות, שאם יקבל עליו עול מצות ולא ימול ולא יטבול לא יהיה 
גר לעולם, נמצא הב"ד עושין מעשה קבלת המצות והוא המתגייר.

ולפום ריהטא הי' נראה ראי' מגמ' קידושין דף ס"ב איתיביה האומר לאשה הרי את 
מקודשת לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי וכו' לאחר שימות בעליך לאחר שתמות אחותך 
וכו' אינה מקודשת בשלמא כולהו לאו בידו אלא גר הוי בידו, גר נמי לאו בידו 
דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן גר צריך שלשה מ"ט משפט כתיב ביה כדין מי 
יימר דמזדקקו ליה הני תלתא, ולכאורה אי קבלת גרים הוה מ"ע על הב"ד היאך 
שייך למימר מי יימר דמזדקקו ליה הני תלתא שהרי בע"כ מזדקקו ליה, ואדרבה 
אמרינן ב"ד זריזין הן בהקרבת העומר וקרבנות כיון דאימסר לב"ד ודאי עשו, אלא 
ע"כ דאין מצוה על הב"ד. איברא דנראה דתלוי בב' פירושים המובאים בתוס' ר"י 
הזקן קידושין הנ"ל שכתב איכא מאן דמפרש דבעו"כ לאו בידו דמזדקק ליה ג' אבל 
היכא גבי ישראל שרוצה לשחרר שפחתו ודאי מזדקקי ליה ג' ובידו הוא, והעיקר 
דהכי פי' ע"ש ומשמע לפי' איכא מאן דמפרש דשאני ישראל מגר ובגר הכ"נ דלא 
מזדקקי ולפי' השני יש לומר דוקא ת"ח מאן יימר שימצא אבל ע"ה שכיחי הרבה. 
ועיין שבת מ"ו נשאלין לנדרים וכו' מי יימר דמזדקק לי' חכם.