<div dir="ltr">Quoting the question that Alschech Hakosh asks is a "gross misrepresentation"? Sorry - you lost me. That is the question that he asks, he and others offer solutions - perhaps read my entire essay. <br>
<br>Ari<br><br><div class="gmail_quote">2008/11/8 Daniel Eidensohn <span dir="ltr"><<a href="mailto:yadmoshe@012.net.il">yadmoshe@012.net.il</a>></span><br><blockquote class="gmail_quote" style="border-left: 1px solid rgb(204, 204, 204); margin: 0pt 0pt 0pt 0.8ex; padding-left: 1ex;">
R' Eli Turkel wrote:<br>
<blockquote class="gmail_quote" style="border-left: 1px solid rgb(204, 204, 204); margin: 0pt 0pt 0pt 0.8ex; padding-left: 1ex;">
>From R. Ari Kahn's Aish site<br>
<br>
One of the classic commentaries, Rav Moshe Alshech poses the question thus:<br>
<br>
How could a man like Abraham come up with a plan which would save<br>
his soul from being taken, God forbid, to leave Sarah, who was greater<br>
than he in prophecy, to be defiled by heathens, she being a married<br>
woman. This is one of the seven Noachide laws, and (Abraham was)<br>
someone who observed (even) Eruv Techumin! (12:10-13)<br>
<br>
</blockquote>
The above is a gross misrepresentation of the Alshech - who raises the above question and at the same time points out that Chazal praised Avraham for this. The Alshech goes on to answer this apparent conflict and explains why what Avraham did was praiseworthy! He says Avraham and Sarah's activities helped prepare the way for their descendants to be able to withstand the depravity in Egypt when they would be exiled there.<br>
<br>
פירוש האלשיך ז"ל - ספר תורת משה על בראשית - פרק יב פסוק י-יג<br>
הנה ראוי לשים לב, האם אחר כל ההבטחות שהובטח על לכתו לארץ ואעשך כו', לא שת לבו יפרנסהו יתברך בארץ, כי אם מיד שראה רעב בארץ ירד מצרימה, כי הלא לא נתרוקנה ארץ ישראל, ואשר זן את הנותרים עריצי גוים האם לא יזון את אברם בארץ ואיה הבטחון אשר בטח בה'. והנה הרמב"ן ז"ל (בראשית יב י) כתב כי על עון זה גלו בניו מצרימה, אך רבותינו ז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק כו) לזכות חשבוהו על אברם, ומנו זה בכלל עשר נסיונות. עוד קושיא שניה ורבה היא אלי, היתכן גבר כאברהם יעץ תחבולה לאבד נפשו חלילה, להניח את שרה הגדולה ממנו בנביאות, יבואו אליה גוים ויחללוה והיא בעולת בעל, והיא משבע מצות בני נח, ומה גם מי שקיים אפילו ערובי תבשילין:<br>
<br>
<br>
ומר ממות באמור אליה אמרי נא וכו' למען ייטב לי בעבורך כו' שמורה באצבע כי טובים לו דודי אתנניה והיא את ערלים תשכב, ומי ישמע כדבר הזה ולא תצלנה אזניו. ואף גם זה חשבו הרמב"ן לאברהם לו עון, אך גם זאת מנו רבותינו ז"ל (פרקי דרבי אליעזר שם) בכלל הנסיונות. וגם אמרו שבחים עליו שהבטיחו ה' כמה הבטחות, ואדרבה בהגיעו שם מיד ויהי רעב כו' והוצרך לבא מצרימה ולא הרהר.<br>
<br>
</blockquote></div><br></div>