<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.01 Transitional//EN">
<html>
<head>
<meta content="text/html;charset=ISO-8859-1" http-equiv="Content-Type">
<title></title>
</head>
<body dir="ltr" bgcolor="#ffffff" text="#000000">
<div style="width: 468pt;">
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">Purim 5767</bdo> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">Some of this is based on
material from previous years, but it is mostly new. You can find
previous years’ </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Toros Purim</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> by running a search at my blog: </bdo><a
href="http://rygb.blogspot.com"><bdo class="c4" dir="ltr">rygb.blogspot.com</bdo></a><bdo
class="c3" dir="ltr">.</bdo> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">HaMelech</bdo> <bdo class="c2"
dir="rtl">המלך</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">= 95</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">Haman</bdo> <bdo class="c2"
dir="rtl">המן</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">= 95</bdo> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">Kes Y|h</bdo> <bdo class="c2"
dir="rtl">כס י׀ה</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">= 95 (</bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Shemos</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> 17:16).</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">The state of </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Olam HaZeh</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> is an
ongoing battle between </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">HaMelech</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> — the recognition of </bdo><bdo class="c5"
dir="ltr">Hashgocho</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> and a </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Tachlis</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> for the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Beriah </bdo><bdo class="c7" dir="ltr">[</bdo> <bdo
class="c2" dir="rtl">מדרש רבה אסתר ג' י: ר' יודן ור' לוי בשם ר' יוחנן
כל מקום שנאמר במגלה זו למלך אחשורוש במלך אחשורוש הכתוב מדבר וכל מקום
שנאמר למלך סתם משמש קדש וחול.</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">] —</bdo><bdo
class="c5" dir="ltr"> </bdo><bdo class="c7" dir="ltr">vs. </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Haman</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> — the
denial of the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Hashgocho</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> and the pursuit of a </bdo><bdo class="c5"
dir="ltr">Seder shel Mikreh</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> — </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">asher korcha baderech</bdo> <bdo class="c2"
dir="rtl">אשר קרך בדרך</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">(</bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Devarim </bdo><bdo class="c7" dir="ltr">25:18). </bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">[By the way, one can explain
this statement slightly differently: </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Asher
korcha</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> — Amalek turned the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">rak</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> of </bdo><bdo
class="c1" dir="ltr">Rak</bdo><bdo class="c5" dir="ltr"> ba’avosecha
choshak Hashem l’ahavah osam va’yivchar b’zar’am achareihem me’kol
ho’amim</bdo> <bdo class="c2" dir="rtl">רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם
ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">(</bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Devarim</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> 10:15)
and denied the unique nature of </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Am
Yisroel</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">’s relationship with Hashem.
This denial doubtless stems from Timna, who, when turned away by the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Avos</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> turned to
Elifaz (</bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Sanhedrin</bdo><bdo class="c7"
dir="ltr"> 99b) — Amalek makes an </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Eilu
va’Eilu</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> between the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Avos</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> and Elifaz
the son of Esav!]</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">How is Haman different than
HaMelech? The former has a </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">nun sofis</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> and the latter a </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">lamed—chof-sofis</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr">. The </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">nun </bdo><bdo
class="c1" dir="ltr">sofis</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> is the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">nun</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> that Dovid
HaMelech wanted to exclude from </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Tehilah
l’Dovid </bdo><bdo class="c7" dir="ltr">because it represents </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">nefilah</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">, falling (</bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Berachos</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> 4b), in
that </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">ragleha yordos maves</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"></bdo> <bdo class="c2" dir="rtl">רגליה יורדות מות</bdo>
<bdo class="c7" dir="ltr">(</bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Mishlei</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> 5:5), to the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">kelipos
</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">“below the line.” And why the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">nun-sofis</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">?
Because its line on top, the one that is on the etched </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">sirtut</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> in a </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Sefer Torah</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">, is
very short, and poorly anchored.</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">On the other hand, the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">chof-sofis</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> has a
longer line on top, and is firmly anchored in the </bdo><bdo class="c5"
dir="ltr">sirtut</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">, and though it may
come into contact with the same </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">kelipos</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr">, is sustained from falling into them. Why?
Because of its connection to the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">lamed</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr">.</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">The </bdo><bdo class="c5"
dir="ltr">lamed</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">, representing </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">limud</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">, is the
only letter to rise </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">above</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> the line of </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">sirtut.
</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">Rashi (</bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Sanhedrin</bdo><bdo
class="c0" dir="ltr"> </bdo><bdo class="c7" dir="ltr">106b) in one
interpretation identifies the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Migdal
Ha’Porei’ach Ba’Avir</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> expounded by Doeg
and Achitofel as the letter </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">lamed</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr">. Reb Tzadok, in several places (see, at length, </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Machashavos Charutz</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">
#12), quotes the Zohar (</bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Yisro</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> 91a and other places) that states that </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Knesses Yisroel</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">
dwells in that tower. This tower is the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">vav
ha’chibur </bdo><bdo class="c7" dir="ltr">(the six middle </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">sefiros</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">) between
the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Olomos Elyonim</bdo><bdo class="c7"
dir="ltr"> and the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Olomos Tachtonim</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr">, and </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Knesses
Yisroel </bdo><bdo class="c7" dir="ltr">(through the twin concepts of </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">tzaddik yesod olam</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">
[</bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Mishlei</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">
10:25] and </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">v’amech kulam tzaddikim</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> [</bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Yeshaya</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> 60:21]) drives that connection. Because it is
juxtaposed to the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">lamed</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> that stretches up high, the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">chof-sofis</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> is
anchored, despite its contact below.</bdo> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">[The Gemara there says that
learning is not enought, and that is why Doeg and Achitofel were doomed
— </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">HaKadosh Baruch Hu liba ba’ei</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> — Hashem wants the heart. The word </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">lev</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> is
constructed of two letters that serve as prefixes. The </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">lamed</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> is the
prefix for “to” — the drive to connect upwards to the Heavens. But the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">beis</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> is the
prefix for “in” — if that which a person perceives is not internalized,
then he is still in very grave danger.]</bdo> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">So this is the state of </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Kes Y/h</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> — the
state in which the throne is not complete, nor the name complete, as </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Am Yisroel</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> is
charged with the mission of its completions. What is missing, what is
lacking? An </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">aleph</bdo><bdo class="c7"
dir="ltr"> from </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">kisei</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> and the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">v/h</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> from the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Shem
Havayah</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">. Altogether: 12. The imperfect
state of struggle is 95, perfection is 107.</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">Of course, </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">s’iz doch pashut</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">
why 107 is perfection. 107 is </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">ohr</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"></bdo> <bdo class="c2" dir="rtl">אור</bdo> <bdo
class="c7" dir="ltr">— and </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">raz</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"></bdo> <bdo class="c2" dir="rtl">רז</bdo> <bdo
class="c7" dir="ltr">and </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">zer</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"></bdo> <bdo class="c2" dir="rtl">זר</bdo> <bdo
class="c7" dir="ltr">. When we overcome Amalek we merit the light, and
we are the light — </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">ohr la’goyim</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> (</bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Yeshaya</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> 49:6) [</bdo> <bdo class="c2" dir="rtl">אסתר ח'
י"ז: ורבים מעמי הארץ מתיהדים</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">]. We
will then perceive the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">raz</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr">, the secret of Hashem’s masterplan, and it will
be our </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">zer</bdo><bdo class="c7"
dir="ltr"> [</bdo> <bdo class="c2" dir="rtl">אסתר ח' ט"ו: ומרדכי יצא
מלפני המלך... ועטרת זהב גדולה</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">].</bdo>
</div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">There is more, however. The
95th pasuk in Esther is:</bdo> <bdo class="c2" dir="rtl">אסתר ו' ד':
ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את
מרדכי על העץ אשר הכין לו</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">. This pasuk
represents the penultimate stage of the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">HaMelech-Haman</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> battle in the Megillah — would the 50 </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">amah</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> gallows be a
</bdo><bdo class="c5" dir="ltr">nefilah</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">
for Mordechai or for Haman?</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">And the 107th pasuk?</bdo> <bdo
class="c2" dir="rtl">אסתר ז' ב': ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה
היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש</bdo> <bdo
class="c7" dir="ltr">. What happened here that did not happen
previously. Yonoson ben Uziel gives us the answer. Achashverosh asked
Esther three times what she wanted, and these are the three respective
passages in the Targum:</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">תרגום יונתן על מגילת אסתר ה' ג': </bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">ואמר לה מלכא מה צרוך אית ליך אסתר
מלכתא ומה בעותיך אפילו אם אנת בעיא לפלגות מלכותי אתנינה ליך לחוד למבני
בית מוקדשא דאיהו קאם בתחום פלגות מלכותי לא אתן ליך דהכדין קימית בשבועה
לגשם ערבאה וסנבלט חורונאה וטוביה עבדא עמונאה דלא למשבק למבני יתיה דדחל
אנא מן יהודאי דלמא ימרדון ביהדא בעותא לא אעבד ליך מלתא אחריתי די אנת
ליך מלתא אחריתי די אנת בעיא מני אגזור ותתעבד בבהילו ורעותיך אתיהב ליך:</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">תרגום יונתן על אסתר ה' ו': </bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">ואמר מלכא לאסתר במשתיא דחמרא מה
שאלתיך אסתר מלכתא ומה בעותיך אפילו אין אנת בעיא עד פלגות מלכותי תתעבד
בעותיך לחוד למבני בית מוקדשא דאיהו קאים בתחום פלגות מלכותי לא אתן ליך
דהכדין קימית בשבועה לגשם ערבאה וסנבלט חורנאה וטוביה עבדא עמונאה דלא
למשבק למבני יתיה דלמא ימרדון בי יהודאי:</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">תרגום יונתן על אסתר ז' ב': </bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">ואמר מלכא לאסתר אוף ביומא תנינא
במשתיא דחמרא מה שאלתך אסתר מלכתא ויתיהב ליך ומה בעותיך אפילו עד פלגות
מלכותא אתננה ליך לחוד למבני בית מוקדשא דקאים בפלגות תחום מלכותי לא אתן
ליך דהיכדין קימית בשבועה לגשם ולטוביה ולסנבלט ברם אוריכי עד דירבי דייוש
בריך ויחסן מלכותא ותתעבד:</bdo> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">It is only the third time that
Achashverosh promises (predicts?) the rebuilding of the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Beis HaMikdash</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">.
The building of the Beis HaMikdash is the completion of the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Kisei</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> and the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Shem</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> (except that
</bdo><bdo class="c5" dir="ltr">b’avonoseinu ho’rabbim</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> we were not </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">zocheh</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> that the first two </bdo><bdo class="c5"
dir="ltr">Battei Mikdash</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> should attain
that level). As Reb Tzadok writes:</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">צדקת הצדיק - אות קע"ו: </bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">כשבונים או מייסדים בית הכנסת או
בית המדרש חדש באיזה מקום נעשה מקודם שם מחיית עמלק באותו מקום. דתיכף אחר
מחיית עמלק בא קדושת המקום כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין כ' ע"ב) שלוש מצוות
נצטוו בכניסתן וכו' מחיית עמלק ואחר כך בנין בית המקדש. לכן קבעו חז"ל פרק
בני העיר מקדושת בית הכנסת ובית המדרש במסכת מגילה כי תיכף לכל קרני רשעים
אגדע תרוממנה קרנות צדיק (תהלים ע"ה י"א). ואמרו ז"ל (מגילה י"ז סוף ע"ב)
והיכן מתרוממת קרנם בירושלים היינו דהרמת קרן ישראל היא מצומצמת במקום
מקודש לבד בארץ ישראל ולא בהתפשטות הגורם ביטול. ובתי כנסיות ובתי מדרשות
הם קדושת ארץ ישראל כמו שאמרו ז"ל (שם כ"ט.) דעתידים שיקבעו בארץ ישראל.
והשלוש מצוות הם תכופות יחד:</bdo> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">וגם בבנין בית כנסת ובית מדרש חדש
שהוא נקרא מקדש מעט כמו שאמרו ז"ל (שם) נתנשא גם כן נפש אחת נשיאות מעט על
דרך המנאת מלך. רק בכניסה לארץ היה זה קודם מחיית עמלק. ולעתיד לבוא יהיה
הסדר כמו שאמרו (פסחים ה'.) לשלושה ראשון וחשיב שמו של משיח בסוף והוא נגד
ראשון דפסח דבניסן עתידין ליגאל. ולולב וסוכה הם יחד כי לעולם תכופים יחד.
כריתת זרע עמלק שהוא נגד לולב כמו שאמרו (ויקרא רבה ל' ב') דמורה על
ניצוח. ובנין בית המקדש דנקרא גם כן סוכת שלם. ולעולם מחיית עמלק קודמת
ולכך קדושת המקום לא פסקה דקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא אף
על פי שהן שוממין מה שאין כן מלכות בית דוד פסקה לפי שעה לפי שהיתה אז
קודמת למחיית עמלק. מה שאין כן לעתיד שמו של משיח אין לו הפסק לפי שבא אחר
כך. וכן בהתנשאות מעט דמקדש מעט שבגולה כשהמחיית עמלק היינו שורש רע וגם
קדושת המקום קודמים להתנשאות קדושת הנפש אז אין לו הפסק:</bdo> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">(This is alluded to in the text
of the Megillah — the first time Achashverosh calls her Esther </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">HaMalkah</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">, but
only says </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Mah lach</bdo><bdo class="c7"
dir="ltr">. The second time he says </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Mah
She’eilaseich</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">, but does not address
here as Esther </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">HaMalkah</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr">. Only the third time does he say </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Mah She’eilaseich</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">
and address her as Esther </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">HaMalkah</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr">,</bdo> <bdo class="c2" dir="rtl">ודוק</bdo> <bdo
class="c7" dir="ltr">.)</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">There is still more. The 95th
pasuk in the Torah is:</bdo> <bdo class="c2" dir="rtl">בראשית ד' ט"ו:
ויאמר לו ה' לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אתו
כל מצאו</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">. What does this have to do
with Purim?</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">Firstly, the first time the word</bdo>
<bdo class="c2" dir="rtl">אסתר</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">appears
in the Torah is in a statement made by Kayin:</bdo> <bdo class="c2"
dir="rtl">בראשית ד' י"ד: הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר</bdo>
<bdo class="c7" dir="ltr">. But there is still more. Without attempting
an explanation, let us cite </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">al pi sod</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr">:</bdo> <bdo class="c2" dir="rtl">מגלה עמוקות על
התורה - פרשת וארא: ...והוא נגד י"א קליפות הידועים סמאל וי' כתרין תתאין
שכנגדן למטה הי' המן ועשרה בניו וכנגדן י"א סמני הקטורת וכנגדן אמר משה
י"א מזמורים וסוד א"י הבל אחיך שהרגו קין בחיבורו לי"א קליפות...</bdo> <bdo
class="c7" dir="ltr">. There are numerous other connections between
Amalek and Kayin (especially since they are explicitly linked in </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Parashas Balak</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">),
but </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">al pi nigleh</bdo><bdo class="c7"
dir="ltr">:</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">מדרש תהילים מזמור ק': </bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">ומודה ועוזב ירוחם. זה קין, שנאמר
(בראשית ד, טז) ויצא קין מלפני ה'. אמר רבי הונא בשם רבי חנינא בר יצחק,
יצא שמח, כענין שנאמר (אסתר ה, ט) ויצא המן ביום ההוא שמח. פגע בו אדם
הראשון, אמר לו, מה נעשה בדינך. אמר לו, עשיתי תשובה ונתפשרתי. אמר לו אדם
הראשון, וכך התשובה טובה, אמר, (תהלים צב, ב) טוב להודות לה'.</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">ספר רמתים צופים - סימן ו': </bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">[ח] במדרש (שוחר טוב תהלים ק') ויצא
קין ויצא המן גזירה שוה הוא. לכאורה הוא פלא. ונראה לפרש על פי דברי
הקדושת לוי מאין יבוא לרשע הזה שמחה הזו. אך מחמת שאכל בסעודת אסתר והיה
בכוונות גדולות קיבל קצת שמחה עיין שם בענין פורים. וזהו הגזירה שוה שכמו
שהמן ימח שמו קיבל קצת שמחה מהקדושה כמו כן קין גם כן קיבל שמחה מהתשובה
אף שלא הועיל רק מחצה ומסתמא לא היה תשובה שלימה אף על פי כן קיבל שמחה כי
כל הנוגע בקדושה יש לו יתרון כמו שאמרו (שבועות מ"ז ע"ב) קרב לגבי דהינא
ואידהן. והדברים ידועים...</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">תפארת שלמה על המועדים, רמזי פורים:</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב.
לכאורה יש להתבונן בדבר זה שנכתב על רשע כזה בלשון נכבד שמח וטוב לב. אולם
הנראה בזה. כי אי' בפסיקתא דר' כהנא פ' זכור (שמות יז, טז) כי יד על כס
י"ה אמר ר' אליעזר בן יעקב נשבע הקב"ה בכסאו שאינו מקבל גר מזרעו של עמלק
וכו' לפיכך כשבא מבשר אצל דוד והוא שואל מי אתה ואמר (שמואל ב, א יג) בן
איש גר עמלקי אנכי לא קבלו דוד. והנה זהו כמה הי' פליאה בעיני דברי המדרש
הזה שהוא היפך הגמ' דאי' (גיטין נז, ב) מבני בניו של המן למדו תורה בבני
ברק. אכן הנ"ל עפ"י מה שידענו ממעלת הצדיקים כי גדול הנהנה משולחן גבוה
אשר ת"ח מסובים בה להביא את האדם לידי טהרה וקדושה לכן כאשר זמנה אסתר את
המן על המשתה זה פעמים והי' המן ג"כ שואף מעט מחיות הקדושה משני הסעודות
הללו וז"ש שמח וטוב לב. לכן יצאו ממנו הצדיקים הללו שלמדו תורה בבני ברק:</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">(ע"ע כעי"ז בפרי צדיק לפורים אות
ב'.)</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">The </bdo><bdo class="c5"
dir="ltr">Seforim </bdo><bdo class="c7" dir="ltr">(see, for example,</bdo>
<bdo class="c2" dir="rtl">פירוש הגר"א לספרא דצניעותא - פרק ד': ובקשה
מהם אות כמ"ש ונתתם לי אות אמת והחייתם כו' והצלתם את נפשותינו ממות הוא
הענין של קין ויאמר קין כו' הן גרשת אותי כו' והיה כל מוצאי יהרגני וישם
ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו וז"ש ונתתם לי אות כו' והצלתם את
כו' ואמר בתז"ח דף פ"ו ע"א דהאות שנתן לו הקב"ה הוא אות ו' של ברית כמ"ש
שם בראשית ברא שית ודא מטטרון אות בצבא דיליה ובגיניה אתמר וישם ה' לקין
אות לאגנא עליה כו' עד ובג"ד וישב בארץ נוד קדמת עדן ור"ל ו' אות שלו
אתחבר בנ"ד ונעשה נו"ד. וזכה ליה ביתרו שהוא גלגול קין וחבר הקני כו' וזכה
האות ו' בברית שנתגייר ולכן הוסיפו לו אות ו' יתר יתרו. וידוע שאות ו' הוא
אות דיעקב אות אמת אות החיים כמ"ש בזוהר שלכן לא נאמר בפ' לדוד אליך נפשי
אשא שהוא אילנא דמותא אות ו' שהוא אות אמת אילנא דחיי בסוד אמת מאריך ימים
ושם הוא עץ החיים ולכן הושם לקין אות ו' סימן החיים לבלתי הכות אותו כו'.
וזה שבקשה ונתתם לי אות אמת אות דקין כמ"ש לעיל:</bdo> <bdo class="c7"
dir="ltr">) say that the letter given to Kayin was the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">vav</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> of the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Shem Havayah</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">.</bdo>
</div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">It is known that it is possible
(and correct </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">al pi Kabbalah</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr">) to interpret the </bdo><bdo class="c5"
dir="ltr">Shem Hashem </bdo><bdo class="c7" dir="ltr">as an acronym
for </bdo><bdo class="c1" dir="ltr">Y</bdo><bdo class="c5" dir="ltr">ismechu</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> </bdo><bdo class="c1" dir="ltr">H</bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">aShomayim </bdo><bdo class="c1" dir="ltr">V</bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">’sagel </bdo><bdo class="c1" dir="ltr">H</bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">a’aretz.</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> With his
murder of Hevel, Kayin created a </bdo><bdo class="c0" dir="ltr">Hester</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> (Esther) between the Heavens and the Earth. The
Name was not complete. Even after his Teshuvah, the Name was not
complete, but in this pasuk he receives the </bdo><bdo class="c5"
dir="ltr">vav ha’chibbur</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> back.</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">Amalek’s purpose, through the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Seder shel Mikreh</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">
(which we find manifest also in </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Migdal
Bovel</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> and in </bdo><bdo class="c5"
dir="ltr">Bil’am</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">’s curse,</bdo> <bdo
class="c2" dir="rtl">ואכמ"ל</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">) is to
maintain the barrier between Hashem in the Heavens and his ascendance
on Earth. To remove the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">vav</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> of the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">lamed</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> as well. Thus, the 95th pasuk in the Torah is
also one about the struggle between the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">HaMelech</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> and the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Haman</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> — the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Hisgalus</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr"> vs. the </bdo><bdo class="c5" dir="ltr">Hester</bdo><bdo
class="c7" dir="ltr">.</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">And the 107th pasuk?</bdo> <bdo
class="c2" dir="rtl">בראשית ה' א': זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם
בדמות אלהים עשה אתו:</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">.</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">As the Yerushalmi relates:</bdo>
<bdo class="c2" dir="rtl">ירושלמי נדרים דף ל' ע"ב: (ויקרא יט) ואהבת
לרעך כמוך. רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר (בראשית ה)
זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה</bdo> <bdo class="c7" dir="ltr">.
Why?</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">משך חכמה על דברים ל' י"א: </bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">וזה וירא כו' את כל אשר עשה והנה
טוב מאד (בראשית ספ"א), שאלדים עשה אותו ישר רק המה הגבירו התאוה והדמיון
ובקשו חשבונות רבים, ולכן אמר בירושלמי נדרים (ט-ד) בן עזאי אומר זה ספר
תולדות אדם אין לך כלל גדול בתורה מזה, והוא כי האדם כשהוא קרוב לתולדתו
בלא שטוף תאות מגונות ובלא הפלגת מושכלים דמיונים כוזבים, הוא ספר גדול
אשר בו כתוב וחקוק השי"ת וההרחק מהתאוה, רק האדם ילמוד ממנו במבט ישר, וזה
שאמר בצלם אלדים כו' (בראשית א, כז) שהוא כהאדלים לדעת ממנו טוב ורע (שם
ספ"ג) היינו ממנו עצמו ודו"ק.</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">נתיבות עולם ח"ב נתיב אהבת ריע פ"א:</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"><bdo class="c2" dir="rtl">והגרסא בילקוט בפ' בראשית ר' עקיבא
אומר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם
כלל גדול בתורה. ר' עקיבא אומר ואהבת לרעך זה כלל גדול בתורה שלא תאמר
הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי אם אתה
עושה כך דע למי אתה מבזה בדמות אלהים עשה אותו ע"כ. ונראה כי טעות סופר
הוא כי מה שאמר שלא תאמר וכו' הכל דברי בן עזאי הם שאמר כי זה ספר תולדות
אדם כלל גדול יותר, ועל זה קאמר כי לכך הוא כלל גדול יותר שלא תאמר כי מן
ואהבת לרעך כמוך משמע שאם נתבזה יתבזה חבירו עמו לכך זה ספר תולדות אדם
הוא כלל גדול יותר, כך הגרסא וכך הוא בב"ר בפ' בראשית, כך פירוש ת"כ:</bdo></div>
<div dir="rtl"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: right;"
lang="he"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c7" dir="ltr">Thus, the </bdo><bdo class="c5"
dir="ltr">shleymus</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> of </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Tzelem Elokim</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> is
congruent — in an individual, on a small scale, but in </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Knesses Yisroel</bdo><bdo class="c7" dir="ltr">,
in the ultimate scale — with the completion and perfection of the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Shem</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> and the </bdo><bdo
class="c5" dir="ltr">Kisei</bdo><bdo class="c7" dir="ltr"> in this
world.</bdo> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"><bdo class="c2" dir="rtl">תן לחכם ויחכם עוד...</bdo> <bdo
class="c7" dir="ltr">(We still have to explain why as a result of all
this we eat hamantaschen on Purim!)</bdo></div>
<div dir="ltr"
style="border-style: none; margin: 0pt; padding: 0pt; text-align: left;"
lang="en-us"> </div>
</div>
</body>
</html>