[Avodah] parshat ha-man

[Micha Berger]

Hijacked from Areivim to where it IMHO belongs...

On Tue, Jan 31, 2012 at 2:15pm IST, R Eli Turkel wrote to Areivim:
: Reminder: To recite Parshas HaMann Tuesday, Jan. 31.

: There are many who recite this daily, however, it is a most auspicious
: time to recite it on today, Tuesday of Parshas B'shalach - Shabbos Shira,
: as HaRav Menachem Mendel of Rimonov Ben Reb Yosef said. (twice Mikrah & one
: time Targum)

: Parshas Hamon is in Chumash Shemos, Parshas Beshalach, Perek Tes Zayin
: (16), Posok Daled (4) till Perek Y'ud Zayin. It can also be found in some
: Siddurim such as Artscroll

: Parshas HaMon is in this week's parsha ,where the Torah discusses the mon
: (dew, i.e. sustenance)
: that the Jewish people received in the desert. This reminds us that
: now, too, we are entirely dependent upon G-d for our sustenance.

: http://www.tefillos.com/parshas_hamon.asp

On Wed, Feb 01, 2012 at 01:51:39PM +0200, R Danny Schoemann replied there:
: You may want to read what the Oruch HaShulchan has to say about the
: [non]-daily recitation of Parshat HaMon.

: It's on O"C Siman 1:25 - and pasted here in the original for those who
: can read it.

: ערוך השולחן - אורח חיים - סימן א':כ"ה

: אבל על פרשת המן שהשמיטו -- לא ידעתי טעם. אך באמת לא הוזכרה פרשת המן
: בש"ס. ויש שהביאו מירושלמי ברכות (פרישה אות י"ד), ואני לא מצאתי זה
: בירושלמי.

: והטעם נראה לי: מפני שהרבה נזכר בפרשה זו תרעומותם על ה', כמו שכתוב שם:
: "כי שמעתי את תלונותיכם", "שמעתי את תלונות בני ישראל" ועוד, עיין שם. וגם
: הוציאו על המן דיבה רעה, שאמרו: "ועתה נפשנו יבשה אין כל, בלתי אל המן
: עינינו". וכן איתא במדרש שמות (פרשה כ"ה): "נמצאתי ללא בקשוני" -- היה להם
: לבקש רחמים מלפני, אלא עמדו ושפכו תרעומות כלפי מעלה. עד כאן לשונו. ועוד
: אמרינן שם: ומפני מה לא אמרו שירה על המן..., שהיו מוציאין דברי תפלות
: על המן. אמר הקדוש ברוך הוא: איני מבקש לא תרעומותיכם ולא קילוסיכם, עיין
: שם. ולכן לא קבעו זה בצבור (כן נראה לפי עניות דעתי).

For those who can't read the Hebrew, it's at http://bit.ly/wqLU3Q
(compressed from an he.wikisource.org link), where our chaver R Dovi
Jacobs (CC-ed to bring him out of lurking) lists it as 1:24, toward
the end.

I don't find the lack of mention in shas, or the Y-mi source that the
Perishah sites but the AhS can't find, to be all that significant of a
data point. The vast majority of our siddur is from the geonic period.
If we stuck to just what Chazal mention saying, even using the geonic
matbei'os, Shacharis would be half the length. And if you just stick
to what Chazal *require* saying and not do everything they recommend
as hanhagos for someone who wants to be a ben olam haba (eg Ashrei),
Shacharis would look a lot like Maariv.

Tir'u baTov!
-Micha

-- 
Micha Berger             Our greatest fear is not that we're inadequate,
micha at aishdas.org        Our greatest fear is that we're powerful
http://www.aishdas.org   beyond measure
Fax: (270) 514-1507                        - Anonymous