[Avodah] Megila is not part of Bible?

[Daniel Eidensohn]

Doros Rishhonim (First volume page 262-) has an extensive discussion of 
when the Megila was composed. He concludes that it was written in three 
parts. 1) The majority was written by Mordechai. 2) Esther is not 
mentioned as author until the Jews accepted the obligation to observe 
Purim. This was done in order not to give the impression that observance 
was a royal decree. 3) Finally the version we have today was completed 
by the Anshei Knesses HaGodola after Ezra had returned to Israel.


Perhaps of greater interest is his understanding of Megila (7a) where 
Esther tries to get the Megila accepted against the opposition of the 
Sages. He rejects the view of Rashi and Tosfos.

*
*

*R’ Yitzchok HaLevi[1] <#_ftn1>(Doros HaRishonim): *The view of Shmuel 
in Megila (7a) is is that it is obvious that the Megila should be 
written on a scroll to be read and to be remembered and that surely if 
one recited it orally he has not fulfilled his obligation. [It is not as 
Rashi and Tosfos assert that Shmuel held that the Megila was prohibited 
to be written and was only to recited orally.] Nevertheless Shmuel 
insists that the Megila was not to be considered as part of the Bible. 
This was the view of the tanna R’ Yehoshua who says that there are three 
mentions of the war against Amalek – two in the Torah and one in 
Prophets and that there is thus no basis for including the Megila in the 
Bible. Consequently since it is not included in the Bible it also does 
not render the hands impure….


------------------------------------------------------------------------

[1] <#_ftnref1>  *ר' יצחק הלוי (דורות הראשונים חלק א' ע' רסב):* אבל דברי 
שמואל אינם רק זאת, לאמר דאף-על-פי שבודאי נכתבה בספר לקריאה ולזכירה, 
וקראה על פה לא יצא. אבל בכל זאת לא נתקבלה בין כתבי הקודש, דסבירא ליה כר' 
יהושע: "כתב זאת", מה שכתוב כאן. "זכרון", מה שכתב במשנה תורה. "בספר", מה 
שכתוב בנביאים ועל המגילה אין לנו סמך לקבלה בין כתבי הקודש, ועל כן אין לה 
גם דין טומאת ידים שזה הוא דין מיוחד לכתבי הקדש, כי אסתר לא ניתנה לכתוב 
בין כתבי הקדש. והיינו דאמרינו במס' יומא דף כ"ט: למה נמשלה וכו' אף אסתר 
סוף כל הנסים ופריך והאיכא חנוכה ? ומשני ניתן לכתוב קאמר. ופריך הניחא 
למאן דאמר ניתן לכתוב אלא למאן דאמר לא ניתן לכתוב, וכו'. והפירוש הוא 
פשוט: דמשני דאינה ענין לחנוכה. וסוף כל הנסים דקאמר, היינו סוף כל הניסים 
שניתנו לכתוב בכתבי הקדש. ואסתר, סוף כל הנסים הכתובים בין כתבי הקודש. מה 
שאין כן חנוכה. ועל זה פריך הניחא למאן דאמר ניתן לכתוב אלא למאן ואמר לא 
ניתן לכתוב, היינו לשמואל דאמר דגם המגילה לא ניתנה לכתוב בין כתבי הקודש, 
מאי איכא למימר. והתוספות במגילה ד' ז. הביאו דברי הגמרא ביומא, ונדחקו מאד 
בפירוש דברי הגמ' על פי דרכם, אבל לדעתי הדבר פשוט, והפירוש מאיר והדברים 
ברורים, וכל זה הוא דעה יחידית של שמואל, אבל קבלת כל החכמים היא דהכונה של 
"ונכתב  בספר", היא שנתקבלה בין כתבי הקודש, לכל דיניהם, בין לקדושתה בין 
לקבלת כלל האומה. והדין הוא דמטמאה את הידים ככל שאר כתבי הקודש.


Purim sameach
Daniel Eidensohn

-------------- next part --------------
An HTML attachment was scrubbed...
URL: <http://lists.aishdas.org/pipermail/avodah-aishdas.org/attachments/20070304/c96f25d0/attachment-0001.htm>