<!DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.01 Transitional//EN"
"http://www.w3.org/TR/html4/loose.dtd"><html><head><title>[Aspaqlaria] Meshekh
Chokhmah - Vayaqhel - Shabbos & Miqdash</title><link rel="stylesheet"
href="http://www.aishdas.org/asp/wp-content/themes/my_hueman/style.css"
type="text/css" media="screen" /><meta http-equiv="Content-Type"
content="text/html; charset=utf-8"></head><body>Aspaqlaria has posted a new
item, '<a href="http://www.aishdas.org/asp/mc-vayaqhel">Meshekh Chokhmah -
Vayaqhel - Shabbos & Miqdash</a>'<br />
<br />
<font size=+1><br />
<div class="pf-content">
<p>In Ki Sisa, last week’s <em>parashah</em>, the discussion of building
the Mishkan is preceded by the obligation to observe Shabbos. However this
week’s <em>parashah</em> placed the Mishkan first — and Rashi says
this is the source of the idea that building the Mishkan does not override
Shabbos. Implied is that had only the telling in Ki-Sisa stood, building the
Mishkan would have been the higher priority and indeed</p>
<p>What changed in between was the <em>eigel hazahav</em>. But why would a
Jewish People who hadn’t made the <em>eigel</em> would have had the
Mishkan, and why do we, after the <em>eigel </em>have Shabbos as the higher
priority?</p>
<p>Why is the actual service in the Beis haMiqdash permitted on Shabbos,
whereas the preparatory steps are not? And did the eigel somehow turn building
the Mishkan from being like the actual <em>avodah</em> to be more like the
preparation? </p>
<p>And how does all this reflect on what Shabbos and the Beis haMiqdash
mean?</p>
<hr class="wp-block-separator"/>
<p>Audio:<br><audio src="http://www.aishdas.org/asp/audio/MC_Vayaqhel.mp3"
controls="controls"><span data-mce-type="bookmark" style="display:
inline-block; width: 0px; overflow: hidden; line-height: 0;"
class="mce_SELRES_start"></span><span style="display: inline-block; width:
0px; overflow: hidden; line-height: 0;" data-mce-type="bookmark"
class="mce_SELRES_start"></span></audio></p><p> </p><p>Video:</p><p><video
controls="controls" width="600" height="300"><source
src="http://www.aishdas.org/asp/video/MC_Vayaqhel.mp4"
type="video/mp4"></video></p>
<hr class="wp-block-separator"/>
<h1 dir="rtl">שמות ל״ה:ב׳</h1>
<p dir="rtl" style="text-align: justify;"><span style="font-family: 'times new
roman', times, serif;">שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה
מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י
יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת
שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ
מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃</span></p>
<h1 dir="rtl" style="text-align: justify;">משך חכמה</h1>
<p dir="rtl" style="text-align: justify;">הנה בפרשת תשא נאמר
שבת אחר מלאכת המשכן ובפרשה זו נאמרה להיפוך
מלאכת המשכן אחר שבת וכבר עמד ע״ז בספר
חסידים סימן תקס״ח.</p>
<p dir="rtl" style="text-align: justify;">ויתכן, דהנה מלאכת
המשכן אינו דומה למכשירי עבודה דלא דחו שבת
משום דמכשירין אפשר לעשותן מערב שבת, משא״כ
המשכן אי אפשר להיות בלא שבת, לכן הוי אמינא
דדחי שבת.</p>
<p dir="rtl" style="text-align: justify;">ויתכן, דבעבודה
הותרה שבת משום דבמשכן הלא שורה הכבוד
והשכינה מצויה שם, והשבת עדות לבאי עולם
שהשי״ת ברא העולם וחידשו מהאפס המוחלט
והעבודה מורה על השגחת הש״י בפרטיות ומקיימו
בכל עת ורגע ברצונו יתברך, וכל העולם הוא
מתהווה ומתחדש בכל עת ורגע מרצונו יתברך,
כאמור “<span style="font-family: 'times new roman', times,
serif;">לְ֭עֹשֵׂה אוֹרִ֣ים גְּדֹלִ֑ים [כִּ֖י
לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃]</span>” (תהילים
קל״ו:ז׳) אשר מזה למדו בתפלה “הַמְחַדֵּשׁ
בְּטוּבו בְּכָל יום תָּמִיד מַעֲשה
בְרֵאשִׁית.”, ושם מעון הש״י וכמו שאמר
שלמה בנה בניתי בית זבול לך “<span
style="font-family: 'times new roman', times, serif;">בָּנֹ֥ה
בָנִ֛יתִי בֵּ֥ית זְבֻ֖ל לָ֑ךְ [מָכ֥וֹן
לְשִׁבְתְּךָ֖ עוֹלָמִֽים׃]</span>” (מלכים
א׳ ח׳:י״ג),</p>
<p dir="rtl" style="text-align: justify;">לכן אף מכשירים כמו
קליית העומר וחבטתו ואפיית שתי הלחם [למ״ד
דנפסל בלינה ותנור מקדש] דוחין שבת (מנחות
צ״ה:), אבל בנין המשכן והמקדש לא דחי שבת
(שבועות ט״ו:), דכל זה דלא נבנה המקדש אין
השכינה שורה בישראל, ובאמצעיות משכן ומקדש
השכינה שורה בישראל, וכל זה שאין שכינה שרויה
הלא לא נדחה שבת, אבל קודם שעשו בני ישראל
העגל הלא היה התנאי “… <span style="font-family:
'times new roman', times, serif;">בְּכָל־הַמָּקוֹם֙
אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא
אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃</span>” (שמות
כ׳:כ״א) והשכינה היתה שורה בישראל שלא
באמצעיות המשכן, רק הוא היה מקום מיוחד
לעבודה ולהשראת השכינה, אבל לא באופן שעל ידו
יזכו לראות בכבוד השי״ת, כי בני ישראל בעצמם
הם היו המעון להשי״ת ו־”<span style="font-family:
'times new roman', times, serif;">[אַל־תִּבְטְח֣וּ לָכֶ֔ם
אֶל־דִּבְרֵ֥י הַשֶּׁ֖קֶר לֵאמֹ֑ר הֵיכַ֤ל
ה֙׳ הֵיכַ֣ל ה֔׳] הֵיכַ֥ל ה֖׳
הֵֽמָּה׃</span>” (ירמי׳ ז׳:ד׳), אז היה בנין
המשכן כאחד מפרטי צורך העבודה אחרי בנין
המשכן אחר העגל, שכיון שהשראת השכינה וכבוד
השי״ת חופף על בנ״י קודם בנין המשכן, אם כן תו
עבודה וכל צרכיה אף בנין המשכן דחי שבת, לכן
נאמר משכן קודם לשבת, אבל אחר שחטאו בעגל הלא
לא היו ראוים לכבוד השי״ת רק באמצעיות המשכן,
א״כ לא נדחית שבת בבנין המשכן, לכן נאמר שבת
קודם, וכמו שפירש״י הקדים להם נווי שבת למשכן
לאמר שאינו דוחה שבת. אמנם רש״י בתשא יליף
מאך את שבתותי תשמרו דאין בנין בהמ״ק דוחה
שבת יעו״ש, אולם בסוף יומא יליף מאך את
שבתותי תשמרו למעט פקוח נפש דדוחה שבת יעו״ש.
ודו״ק בכ״ז. וכבר ביארתי דאם יעשו מלאכה
בבנין המשכן בשבת לא יתחייבו מיתה בידי אדם,
ועוד דאיתא במדרש פרשה ויקרא פ״א דכ״ז שלא
נאמרה מאהל מועד לא נענשו ישראל עליה.</p>
<p dir="rtl">יְעֻיַן שָׁם ודו״ק.</p>
</div><br />
</font><br />
<br />
You may view the latest post at<br />
<a
href="http://www.aishdas.org/asp/mc-vayaqhel">http://www.aishdas.org/asp/mc-vayaqhel</a><br
/>
<br />
You received this e-mail because you asked to be notified when new updates are
posted.<br />
Best regards,<br />
micha<br />
micha@aishdas.org</body></html>