[Avodah] Shiluach Hakan

[Daniel Eidensohn]

R' Alan Rubin

>  Now I am aware of the promised rewards for shiluach hakan but I cannot
> believe we are supposed to be tramping through woods frightening birds
> to secure long life.
>
>   

Actually there is a critical split between kabbalist and chasidm on the 
one hand - based on the Zohar that upsetting the birds arouses rachamim 
and thus there is an absolute obligation to do it and one should search 
for birds to do the mitzva  - and non kabblistic litvaks on the other. 
The more litvische hold that the mitzva is only if you really want the 
young  - if you don't want the young there is no reason to do it and it 
is prohibited because of tzaar baalei chaim. Thus there is no reason to 
search out birds to do the mitzva. See Ran (Chullin 140) 

Chasam Sofer O.H. #100 and
Chavis Ya'ir #66 deals with this issue.

שו"ת חוות יאיר סימן סז

שאלה נשאלתי אם כי יקרא קן ציפור לפני איש בשדה אם מחויב עכ"פ לזקוק לה 
לשלח את האם או רשאי לילך לדרכו דלא אמרה רחמנא שלח תשלח רק באם ירצה ליקח 
הבנים +/צל"ח/ עשו"ת חתם סופר או"ח סי' ק', ושו"ת כפי אהרן ח"ב יו"ד סימן 
י'.+ ונפשטיני' מן הדא דאבעי' ליה בגמ' סוף חולין כמה אבעי' רצופו' וכתבם 
הרמב"ם והביאם בטור וש"ע סי' רצ"ב ס"ט וכתב ה"ז משלח ואם לא שלח אינו לוקה. 
ובתוך האבעיות שני סדרי ביצים זה ע"ג זה ופי' רש"י ונתכווין ליטול התחתונים 
נ"ל דרש"י ס"ל דקאי האבעי' גם בזה אם נוטל האם מעל הביצי' כמו אינך האבעי' 
שלפניו ואחריו רק דאבעי' הוא דאע"פ דפשוט ברובצת על סדר ביצים אחת עובר 
בלקחו האם אע"פ שמניח הביצים שאין כאן חציצי' מש"כ כאן כיון שנתכווין רק 
לתחתונים ולא רצה בעליונים מאיזה טעם שיהיה ה"ל העליונים כעצים ואבנים 
וחייצו גם הרשב"א הבין דברי רש"י כן רק שהשיג על רש"י דכיון דנוטל האם 
אפילו לא יטול לא עליונים ולא תחתונים הא תנן אמר הריני נוטל את האם וכו' 
ולפי מ"ש ל"ק דרש"י ס"ל דודאי אם לא רצה ליקח לא עליונים ולא תחתונים עובר 
בנטלו האם כמו בסדר ביצי' אחת מש"כ במכוון ליטול תחתונים לבד ה"ל עליונים 
כדבר אחר וחוצץ. מ"מ דברי הרשב"א נכונים ומתיישבי' על הלב. גם התוס' הרגישו 
בדוחק של פי' רש"י לכן פרשו דאבעי' הוא אם מותר ליטול את התחתונים קודם 
שילוח וא"כ לא אבעי' ליה אבעי' זו לענין מלקות דפשיטא דאין חיוב מלקות 
בנטילת האפרוחים או הביצים בשום מקום ואינו רק מימרא דרב יודא דאסור לזכות 
בביצים שהאם רובצת עליהם סוף חולין ונפקא לי' משלח תשלח את האם והדר את 
הבנים תקח לך ועכ"פ אינו ענין שעובר בזה על לא תקח והאבעי' לפי' התוס' רק 
אם יכול ליקח התחתונים לא לענין מלקות והרי הש"ס חיבר כל האבעי' יחד וכן 
הרמב"ם וכתב על כלם דאסור אבל אינו לוקה. ומפני כך נדחק רש"י לפרש דגם 
אבעי' זו קאי אנטילת האם רק מפני שאין דעתו על הביצי' העליונים אף שדעתו 
ליטול התחתונים נעשו העליונים כדבר אחר או כביצים מזומנים או של עוף טמא 
כמו שפירש לה באמת הרשב"א רק דרש"י ס"ל דזה ג"כ דוחק לפרש סתימת הש"ס כך. 
אבל הש"כ סבר היה שגם דעת רש"י הוא כדעת התוס' שאינו רוצה ליטול האם 
דהאבעי' רק אם רשאי ליטול ביצים התחתונים וא"כ היה להש"כ לכתוב שרשב"א לא 
ירד לכוונת רש"י שהרי בדברי רשב"א מוכח שהבין בדעת רש"י דמיירי שנוטל האם 
כמובן למעיין והוא האמת שזהו פי' פירוש רש"י ומדוקדק במ"ש אם נתכווין ליטול 
את התחתונים לשון אם משמע שר"ל שבכה"ג מיירי האבעי' לא שזו היא האבעי' גם 
לשון נתכווין מה זו כוונה דה"ל לרש"י למימר אם יכול או רשאי ליקח התחתונים 
שהוא לשון התוס' שהם ודאי פרשו כן ומהא גופי' מוכח דלא ס"ל להתוס' דרש"י 
נתכווין לפירושם. והנה לדעת התוס' שפרשו דבריהם דהאבעי' הוא אם רשאי ליקח 
התחתונים מוכח שאינו מחויב להיטפל אם ימצא קן ציפור דאי ס"ד דמחויב מה אהני 
לי' שיקח התחתונים הא לאחר שיסלק התחתונים תשאר האם רובצת על העליונים 
ומחויב לשלח את האם א"ו רשאי אחר שנטל התחתונים לילך לו כי לא יבקש דבר כי 
אם הביצים התחתונים ובש"כ הראה מקום על ספר ת"ח ואינו ברשותי. אלא שצל"ע 
ממ"ש שם /חולין/ בגמ' קל"ט ע"כ כי יקרא מה ת"ל לפי שנא' שלח תשלח יכול 
יחזור בהרים וכו' ת"ל כי יקרא במאורע וא"כ נהי דממעט שלא יחזור בהרים מ"מ 
במאורע משמע דרמי עלי' ליזקק לה ואי ס"ד דליכא עלי' חיובא מהיכא תתי לן 
למימר שיחזור בהרים שהרי אפילו במאורע יכול להניח' ולילך לו. גם על מה 
שכתבנו דאם נטל הבצים מתחת האם אינו עובר רק דאינו רשאי כמ"ש ר"י ממשמעות 
שלח את האם מעיקרא והדר את הבנים תיקח לך מעתה אם עבר ולקח הבנים תחילה 
ונשאר האם לבדה תו אם אח"כ אינו משלח את האם רק לוקחה אינו עובר שהרי אינה 
עוד על בנים וא"כ קשה אם נצרך לאם לדבר מצוה ליולדת או טהרת המצורע יכול 
לעשות בכה"ג ולמה תנן לא יטול אם על בנים אפילו לטהר בהם את המצורע ואין 
לומר דלא יטול אם על בנים תנן ואה"נ רשאי לעשות בגוונא דכתיבנא דפשיטא הוא 
למה יעבור אם אפשר לו לקיים מצוה אחרת ולא יעבור על זו ושם /חולין/ קמ"א 
איצטרך קרא שלח תשלח לזה יע"ש בסוגיא דהוצרך לאוקמא ריבוי דקרא בעבר ושקלה 
א"נ דנטלה ע"מ לשלחה משמע דזולת זה לא מצינו נטילת האם רק בהעברת עשה ול"ת. 
ולפי מה שכתבנו קשה בהיפך למה תתיר התורה לבטל מצוה טהרת מצורע בשביל מצוה 
דשלוח האם שאפשר לקיים המצוה ההיא ושלא לעבור על זו האמנם בלה"נ קשה שיכול 
להרוג ולחנוק את הבנים תחת אמן או לעשות אותן טריפה וליקח אח"כ את האם. 
ונחזור לענין השאלה אם מחויב להיטפל נראה דדקדוק נכון הוא מה שיש לדקדק 
מגמ' יכול יחזור בהרים וכו' דמוכח דכי יקרא מיהת מחויב ליטפל והכי מסתבר 
לטעם שכתב בזוהר שהוא כדי שהעוף אם העופות תצטער ותפרח ממקום למקום לבקש את 
בני' וע"י כך יתגלגלו רחמי המקום ב"ה על בניו שבגלות. ומה שהוכחנו מדברי 
התוס' היפך זה הלא אין דברי התוס' מוכרחין דאפשר לפרש כמ"ש הרשב"א. א"נ 
כמ"ש בדעת רש"י ואפשר שג"כ מפני גמ' דיכול יחזור בהרים נאדי רש"י מפי' 
התוס' ודוק לכן נ"ל דחייב להיטפל ולקיים מצות ה' ולא יהא אלא ספק שראוי 
לחוש ולהחמיר בכל דבר כמ"ש החסיד רבינו יונה גבי זמן ק"ש והנלפע"ד כתבתי. 
הטרוד: יאיר חיים בכרך